מולכת חושבת את עצמה
מדרכות מלחכת אדמה
הקירות סוגרים עלי, על המצח אות קלון
לא חושבת עלי המביט בחלון
צועדת כמו חייל נפוחה כמו בלון
את תגלי אותי
אחזתי אותך אז ברחובות
לא האמנו באהבות
והגוף שלך שרף את הימים הרטובים
התחלתי לפחד שאנחנו לא טובים
חופשי ומאושר כשהלילות כל כך קרים
תקשרי אותי
נופל מדמם, חייב להתרומם
נופל מדמם, חייב להתרומם
אשה מרסקת אדם שווה אגרוף
את העור מקלפת עד הסוף
אחרי מי אני הולך שואלים העגלים
הגוף שלך משמיע רעשים של קילקולים
אנחת אצלך בבוקר פטיש ומסמרים
תתקני אותי
נופל מדמם, חייב להתרומם...
credits
from אלפנט,
released April 1, 1992
גיטרות: יוסי אלפנט, יהודה עדר
בס: גיל סמטנה
תופים: ז'אן פול זימבריס
Leaning into the sparse, impressionistic sound of 2023's albu "Nature Morte," the Montreal metallurgists sound as heavy and radiant as ever. Bandcamp New & Notable Apr 21, 2024